חופש המידע

חוק חופש המידע

חוק חופש המידע, התשנ”ח-1998, נחקק ב-19 במאי 1998 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

החוק עיגן את זכותו של כל אזרח או תושב, לקבלת מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות.

החוק קובע כי הכלל הוא שהרשות תענה בחיוב לבקשה, אלא אם חשיפת המידע תפגע באינטרס אחר כגון בטחון המדינה, פרטיותם של אנשים, סודות מסחריים וכדומה.

בחינת הבקשה נעשה במסגרת הזמנים הקבועים בחוק. לפיכך על הרשות להשיב לפונה תוך 30 יום, אולם, במקרה הצורך, רשאי הממונה או ראש הרשות הציבורית, להאריך את זמן המענה לטיפול עד ל-90 יום נוספים.

במקום בו המידע נוגע לצד שלישי, על הרשות לפנות לאותו גורם ולאפשר לו להתנגד למסירת המידע. פניה לצד שלישי, מאריכה את זמן הטיפול בבקשה ב-21 יום נוספים, וככל שעמדת הצד השלישי נדחית, מוקנית לו הזכות לעתור על החלטת הרשות הציבורית והמידע לא יימסר למבקש עד למיצוי זכות זו.

מידע מפורט על החוק ניתן למצוא באתר היחידה לחופש המידע:

https://www.justice.gov.il/Units/YechidatChofeshHameyda/Pages/defaultaspx

על פי החוק ותקנות חופש המידע (אגרות), התשנ”ט-1999, פנייה לקבלת מידע תטופל לאחר תשלום אגרת בקשה על סך XXX והתחייבות (קישור לטופס התחייבות) המבקש/ת לשאת בתשלום הטיפול בבקשה ובהפקת המידע המבוקש.

את התשלום ניתן להעביר גם באופן מקוון.

על פי הוראות תקנות חופש המידע (אגרות), ישנן מספר נסיבות המקנות פטור מתשלום אגרת בקשה:

1. אדם המבקש/ת מידע אודות עצמו/ה וזכויותיו/ה.
2. מבקשת המידע היא עמותה או חברה לתועלת הציבור.
3. המידע מתבקש עבור מחקר אקדמי.
4. מבקש המידע הוא אדם המקבל קצבה מהמדינה.